(מתוך התנ"ך של אומן הפתוי)
אתמול ביום שבת אני אכלתי במסעדה שאני אוהב לאכול בה, הייתה שם מלצרית חמודה והחלטתי שזאת הזדמנות טובה לבדוק את כישורי הפיתוי החדשים שלי. יצרתי קשר עין והחזקתי אותו בלי להסיט מבט. כאשר אכלתי את הארוחה שלי הבחורה לא באה הרבה פעמים כי המקום היה צפוף ועמוס. היא גם לא נתנה לי שום סימן שהיא מעוניינת. לי זה לא היה איכפת אם היא מעוניינת או לא, רק רציתי להתאמן.
היא הגיעה לשולחן בו אני יושב והחלה לפנות אותו ואני אמרתי לה באופן עניני "את מקבלת טיפים טובים הערב?"
היא הפסיקה את מה שהיא עשתה והתקרבה להיכן שאני יושב, מיד הבחנתי בסימן זה של התענינות. היה לה קל להמשיך לעשות את מה שהיא עושה ולזרוק איזה תשובה סטנדרטית אבל נראה שהיא הייתה מסוקרנת. המשכתי בשיחה קלה כמה דקות כשאני שומר קשר עין. השתמשתי בקול מאוד עמוק מפתה ומהפנט ויכולתי לראות שהיא מגיבה אליו.
אחרי כמה דקות של שיחה הסתובבתי והמשכתי לאכול את הארוחה שלי. היא הסתובבה והמשיכה לפנות שולחנות, אך יותר לאט ממקודם. אני חושב שהיא כבר הייתה מעט מסוחררת. קמתי, השארתי טיפ של שתי דולר והתחלתי ללכת החוצה. כאשר עברתי לידה היא פנתה אלי ושאלה "לאן אתה הולך?" המשכתי בשיחה קלה על "לאן אני הולך", ואז שאלתי אותה מהיכן היא. היא ענתה מקליפורניה. שאלתי מה מביא אותה הלום. היא ענתה שהתחתנה עם גבר מאוד שתלטני שציפה שתישאר בבית כל היום ושהתגרשה ממנו ובאה לכאן להתחיל מחדש כיון שיש לה פה מעט משפחה.
"את לא ניראת לי כמו משהיא שצריכה להיות כל היום בבית, את ניראת כמו בחורה שנהנת לעשות דברים מעניינים, עם אנשים מעניינים. חבל שאנחנו לא יכולים להמשיך את השיחה הזאת אבל אני חייב להפסיק ואני אפילו לא יודע את שמך."
"טוב, אתה יכול לתת לי את מספר הטלפון שלך" היא אומרת
"אני מצטער אבל אני בקושי בבית לענות לו" אמרתי במבט עצוב. "נו טוב" כאשר התחלתי שוב ללכת היא אמרה:
"לי יש מספר טלפון"
"טוב, אני אחכה כאן בזמן שתרשמי אותו" אמרתי בחיוך והיא מיהרה להשיג עט ונייר. טוב היא נתנה לי את מספר הטלפון שלה ואני הרגשתי די טוב לגבי העניין.
כמה ימים לאחר מכן התקשרתי אליה ונחשו מה? המספר שהיא נתנה לי היה לא נכון.
טוב נעבור קדימה להערב. חשבתי איפה אני יכול לאכול וחשבתי על המסעדה ההיא. זאת בחירה טובה כי יש להם אוכל מכסיקני מצוין והתחשק לי שעועית חריפה, סלט, אורז, ואנצ'ילדה ארוחה מזינה בהחלט. הגעתי לשם ואחרי שהזמנתי את האורז והאנצ'ילדה ראיתי שאותה בחורה שדיברתי איתה בפעם הקודמת נמצאת שם וגם בחורה נוספת יפה יותר שהבחנתי בה כמה פעמים בעבר.
החלטתי שעלי לשמור על כבודי. מה עוד יש לאומן פיתוי לעשות? בשעה שהזמנתי את האוכל שלי הגעתי לאיזור של הבחורה היפה יותר שעבדה מאחורי דלפק "אתה רוצה טאקו?" היא שאלה.
"טוב, אני לא יודע מממ, את מכינה טאקו טובים?" שאלתי בשובבות. שמרתי על קשר עין אבל יכולתי לראות בזוית העין שהבחורה איתה דיברתי לפני שבוע עומדת די קרוב ומקשיבה לשיחה שלי עם הבחורה האחרת.
"כל מה שאני מכינה טוב!" אמרה הבחורה שפילרטטתי איתה, היא לא ציפתה שאפלרטט איתה והייתה מרוצה. צחקנו ואני המשכתי לדבר איתה בזמן שהיא הכינה את הטאקו שלי. אחרי כך קרצתי לה ואמרתי לה שאמשיך לדבר איתה עוד כשלא תהיה כל כך עסוקה.
היא חייכה בדרך שלא השאירה ספקות במוחו של אומן הפיתוי שהיא אכן מצפה לכך. התיישבתי לאכול. הבחורה של המספר הלא נכון הייתה המלצרית שלי. היא לא אמרה שלום או כל דבר אחר ואני העמדתי פנים שאני לא מכיר אותה. הייתי מנומס אך לא נתתי לה את הסיפוק שאני מבולבל באיזה שהיא דרך מהשיחה הקודמת שלנו.
אחר כך ראיתי את הבחורה היפה יותר יוצאת מהדלפק עם משקה. ניגשתי אליה ואמרתי "כבר את לוקחת הפסקה?" היא אמרה "אני אף פעם לא לוקחת הפסקות!".
לקחתי את יד שמאל שלה בידי, היא לקחה אותה חזרה אבל בשובבות. "הי, תני לי לראות את זה לרגע" אמרתי והושטתי את היד שלי אליה שוב בחיוך גדול. היא נתנה לי, ולקחתי את ידה הרכה והענוגה לידי ועטפתי אותה בעדינות בשעה שבחנתי את אצבעותיה. אין טבעות נישואין.
"טוב, קודם כל אין טבעות נישואין זה אומר שאנחנו יכולים לצאת" היא אמרה "ואתה נשוי?" מיד הצגתי לה את אצבעותי כדי שתוכל לבחון אותן. "כמובן שלא יקירתי. איך הייתי מפלרטט איתך לו הייתי תפוס!" אמרתי. צחקנו והחלטתי לנסות עוד קינו. הנחתי את ידי על ידה העליונה כבודק את שריריה. "ואו יש לך שרירים חזקים את בטח מתעמלת" אמרתי. היא צחקה ונתנה לי להמשיך ולהרגיש את ידה בשעה שאמרה "לא, אולי אני עובדת יותר מדי קשה". אמרתי "טוב, אולי כדאי שתחזרי לעבודה לפני שתיכנסי לצרות" היא אמרה "כן, עדיף שאחזור".
כשהחלה ללכת אמרתי "את לא שוכחת משהו?" היא שאלה מה? ואמרתי איך אני אתקשר אליך אם את לא תרשמי את הטלפון שלך. היא אמרה שתרשום אותו ושאקח אותו כשאצא. חייכתי והסתובבתי חזרה למקום שלי והבחורה של המספר הלא נכון עומדת שם, היא ראתה את כל מה שהיה. ונראתה כאילו שמישהו בדיוק נתן לה טיפ של 0.02$! כשעיני פגשו את שלה היא מיד הסיטה מבט ומיהרה לטפל במשהו. לא חשוב, העיקר לברוח מהגבר שהיא העריכה לא נכון.
פילרטטתי עם הבחורה היפה יותר עוד דקה או שתיים לפני שהלכתי. היא נתנה לי את המספר ואמרתי לה "זה המספר הנכון שלך נכון?" יש בחורות שייתנו לגבר מספר שגוי רק בשביל להיות מצחיקות. היא התעקשה שהוא נכון. ואז היא נתנה לי עט ועיפרון וביקשה שאתן לה את שלי. החלטתי "נו טוב" נתתי לה את שלי והלכתי.
אחרי שהייתי בבית כמה שעות נחשו מה? היא התקשרה אלי. ניסיתי לקבוע פגישה אחרי שהיא מסיימת לעבוד אבל היא עבדה 12 שעות והייתה מאוד עייפה. טוב מאוד כי גם אני הייתי די עייף ולא באמת רציתי להפגש איתה הערב בכל מקרה. הבטחתי לה שאבדוק את לוח הזמנים שלי לשבוע, נימצא זמן ביום החופשי שלה ושאתקשר אליה חזרה".
אני מחשיב את הערב הזה לאחד בו הגנתי היטב על הכבוד שלי מהתנהגות מאוד לא מכובדת של המלצרית הראשונה. ללא ספק אחרי שראתה כמה מאושרת הבחורה האחרת הייתה כאשר בחרתי לפלרטט איתה. היא נזכרה כמה היה לה נעים באותו הלילה שפלרטטתי איתה. אני מתערב שעכשיו היא מצטערת שהיא הייתה חייבת לעשות את התרגיל המטופש שלה.
הידד לאומן הפיתוי!
היא הגיעה לשולחן בו אני יושב והחלה לפנות אותו ואני אמרתי לה באופן עניני "את מקבלת טיפים טובים הערב?"
היא הפסיקה את מה שהיא עשתה והתקרבה להיכן שאני יושב, מיד הבחנתי בסימן זה של התענינות. היה לה קל להמשיך לעשות את מה שהיא עושה ולזרוק איזה תשובה סטנדרטית אבל נראה שהיא הייתה מסוקרנת. המשכתי בשיחה קלה כמה דקות כשאני שומר קשר עין. השתמשתי בקול מאוד עמוק מפתה ומהפנט ויכולתי לראות שהיא מגיבה אליו.
אחרי כמה דקות של שיחה הסתובבתי והמשכתי לאכול את הארוחה שלי. היא הסתובבה והמשיכה לפנות שולחנות, אך יותר לאט ממקודם. אני חושב שהיא כבר הייתה מעט מסוחררת. קמתי, השארתי טיפ של שתי דולר והתחלתי ללכת החוצה. כאשר עברתי לידה היא פנתה אלי ושאלה "לאן אתה הולך?" המשכתי בשיחה קלה על "לאן אני הולך", ואז שאלתי אותה מהיכן היא. היא ענתה מקליפורניה. שאלתי מה מביא אותה הלום. היא ענתה שהתחתנה עם גבר מאוד שתלטני שציפה שתישאר בבית כל היום ושהתגרשה ממנו ובאה לכאן להתחיל מחדש כיון שיש לה פה מעט משפחה.
"את לא ניראת לי כמו משהיא שצריכה להיות כל היום בבית, את ניראת כמו בחורה שנהנת לעשות דברים מעניינים, עם אנשים מעניינים. חבל שאנחנו לא יכולים להמשיך את השיחה הזאת אבל אני חייב להפסיק ואני אפילו לא יודע את שמך."
"טוב, אתה יכול לתת לי את מספר הטלפון שלך" היא אומרת
"אני מצטער אבל אני בקושי בבית לענות לו" אמרתי במבט עצוב. "נו טוב" כאשר התחלתי שוב ללכת היא אמרה:
"לי יש מספר טלפון"
"טוב, אני אחכה כאן בזמן שתרשמי אותו" אמרתי בחיוך והיא מיהרה להשיג עט ונייר. טוב היא נתנה לי את מספר הטלפון שלה ואני הרגשתי די טוב לגבי העניין.
כמה ימים לאחר מכן התקשרתי אליה ונחשו מה? המספר שהיא נתנה לי היה לא נכון.
טוב נעבור קדימה להערב. חשבתי איפה אני יכול לאכול וחשבתי על המסעדה ההיא. זאת בחירה טובה כי יש להם אוכל מכסיקני מצוין והתחשק לי שעועית חריפה, סלט, אורז, ואנצ'ילדה ארוחה מזינה בהחלט. הגעתי לשם ואחרי שהזמנתי את האורז והאנצ'ילדה ראיתי שאותה בחורה שדיברתי איתה בפעם הקודמת נמצאת שם וגם בחורה נוספת יפה יותר שהבחנתי בה כמה פעמים בעבר.
החלטתי שעלי לשמור על כבודי. מה עוד יש לאומן פיתוי לעשות? בשעה שהזמנתי את האוכל שלי הגעתי לאיזור של הבחורה היפה יותר שעבדה מאחורי דלפק "אתה רוצה טאקו?" היא שאלה.
"טוב, אני לא יודע מממ, את מכינה טאקו טובים?" שאלתי בשובבות. שמרתי על קשר עין אבל יכולתי לראות בזוית העין שהבחורה איתה דיברתי לפני שבוע עומדת די קרוב ומקשיבה לשיחה שלי עם הבחורה האחרת.
"כל מה שאני מכינה טוב!" אמרה הבחורה שפילרטטתי איתה, היא לא ציפתה שאפלרטט איתה והייתה מרוצה. צחקנו ואני המשכתי לדבר איתה בזמן שהיא הכינה את הטאקו שלי. אחרי כך קרצתי לה ואמרתי לה שאמשיך לדבר איתה עוד כשלא תהיה כל כך עסוקה.
היא חייכה בדרך שלא השאירה ספקות במוחו של אומן הפיתוי שהיא אכן מצפה לכך. התיישבתי לאכול. הבחורה של המספר הלא נכון הייתה המלצרית שלי. היא לא אמרה שלום או כל דבר אחר ואני העמדתי פנים שאני לא מכיר אותה. הייתי מנומס אך לא נתתי לה את הסיפוק שאני מבולבל באיזה שהיא דרך מהשיחה הקודמת שלנו.
אחר כך ראיתי את הבחורה היפה יותר יוצאת מהדלפק עם משקה. ניגשתי אליה ואמרתי "כבר את לוקחת הפסקה?" היא אמרה "אני אף פעם לא לוקחת הפסקות!".
לקחתי את יד שמאל שלה בידי, היא לקחה אותה חזרה אבל בשובבות. "הי, תני לי לראות את זה לרגע" אמרתי והושטתי את היד שלי אליה שוב בחיוך גדול. היא נתנה לי, ולקחתי את ידה הרכה והענוגה לידי ועטפתי אותה בעדינות בשעה שבחנתי את אצבעותיה. אין טבעות נישואין.
"טוב, קודם כל אין טבעות נישואין זה אומר שאנחנו יכולים לצאת" היא אמרה "ואתה נשוי?" מיד הצגתי לה את אצבעותי כדי שתוכל לבחון אותן. "כמובן שלא יקירתי. איך הייתי מפלרטט איתך לו הייתי תפוס!" אמרתי. צחקנו והחלטתי לנסות עוד קינו. הנחתי את ידי על ידה העליונה כבודק את שריריה. "ואו יש לך שרירים חזקים את בטח מתעמלת" אמרתי. היא צחקה ונתנה לי להמשיך ולהרגיש את ידה בשעה שאמרה "לא, אולי אני עובדת יותר מדי קשה". אמרתי "טוב, אולי כדאי שתחזרי לעבודה לפני שתיכנסי לצרות" היא אמרה "כן, עדיף שאחזור".
כשהחלה ללכת אמרתי "את לא שוכחת משהו?" היא שאלה מה? ואמרתי איך אני אתקשר אליך אם את לא תרשמי את הטלפון שלך. היא אמרה שתרשום אותו ושאקח אותו כשאצא. חייכתי והסתובבתי חזרה למקום שלי והבחורה של המספר הלא נכון עומדת שם, היא ראתה את כל מה שהיה. ונראתה כאילו שמישהו בדיוק נתן לה טיפ של 0.02$! כשעיני פגשו את שלה היא מיד הסיטה מבט ומיהרה לטפל במשהו. לא חשוב, העיקר לברוח מהגבר שהיא העריכה לא נכון.
פילרטטתי עם הבחורה היפה יותר עוד דקה או שתיים לפני שהלכתי. היא נתנה לי את המספר ואמרתי לה "זה המספר הנכון שלך נכון?" יש בחורות שייתנו לגבר מספר שגוי רק בשביל להיות מצחיקות. היא התעקשה שהוא נכון. ואז היא נתנה לי עט ועיפרון וביקשה שאתן לה את שלי. החלטתי "נו טוב" נתתי לה את שלי והלכתי.
אחרי שהייתי בבית כמה שעות נחשו מה? היא התקשרה אלי. ניסיתי לקבוע פגישה אחרי שהיא מסיימת לעבוד אבל היא עבדה 12 שעות והייתה מאוד עייפה. טוב מאוד כי גם אני הייתי די עייף ולא באמת רציתי להפגש איתה הערב בכל מקרה. הבטחתי לה שאבדוק את לוח הזמנים שלי לשבוע, נימצא זמן ביום החופשי שלה ושאתקשר אליה חזרה".
אני מחשיב את הערב הזה לאחד בו הגנתי היטב על הכבוד שלי מהתנהגות מאוד לא מכובדת של המלצרית הראשונה. ללא ספק אחרי שראתה כמה מאושרת הבחורה האחרת הייתה כאשר בחרתי לפלרטט איתה. היא נזכרה כמה היה לה נעים באותו הלילה שפלרטטתי איתה. אני מתערב שעכשיו היא מצטערת שהיא הייתה חייבת לעשות את התרגיל המטופש שלה.
הידד לאומן הפיתוי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה